top of page

“קשה לדמיין משהו טוב יותר במוזיקה הישראלית בימים אלה", נכתב אודות אלבומה הרביעי של רונה קינן,"המראות ונחיתות".

ואכן, יצירתה הענפה ורחבת ההיקף הציבה אותה במרכז המפה התרבותית של ישראל כאחת הדוברות המרתקות של דורה.

על אלבום הנושא שלה "שירים ליואל" (2009) נאמר כי הוא "יצירת מופת" ו"הישג ספרותי", "יצירה אמיצה ורצינית שמעמידה את רונה קינן בשורה הראשונה של יוצרים ישראלים חשובים ועמוקים", “מוצר אמנותי נדיר ופוצע". האלבום ציין שיא מסויים בקריירה של הזמרת, המלחינה והגיטריסטית וזיכה אותה בפרס אקו"ם היוקרתי ובתואר "זמרת השנה” של תחנות הרדיו המובילות.

רונה קינן נולדה ביפו ב-1979 וגדלה בתל אביב. היא למדה תיאטרון בתיכון לאמנויות "תלמה ילין" וכבר בגיל 18 פרצה לתודעה כאשר הצטרפה לערן צור ולאלי אברמוב במופע מחווה למשוררת יונה וולך, "אתה חברה שלי".  

מאז 1997 התרחב והעמיק שדה יצירתה. אחרי אלבומה המשותף עם טל גורדון, "רציתי שזה לא ייגמר", שיצא ב-2000, שחררה קינן ב-2004 את אלבום הסולו הראשון שלה, "לנשום בספירה לאחור", אשר הוכתר על ידי מבקרים רבים כאלבום השנה. ב-2007 יצא אלבומה השני, "עיניים זרות", אשר זכה גם הוא להצלחה מסחרית ולשבחי הביקורת.

בנוסף לאלבומי הסולו שלה, רשמה קינן לזכותה עשרות שיתופי פעולה עם אמנים ישראלים מהשורה הראשונה, ביניהם גידי גוב, יהודית רביץ, ברי סחרוף, יוני רכטר, שלומי שבן, נורית גלרון, יזהר אשדות, אסף אבידן ורבים אחרים.

שיתוף הפעולה הפורה וארוך השנים בין יזהר אשדות לקינן, במהלכו שימש אשדות מפיק מוסיקלי ומנהל אמנותי, הניב שלושה אלבומים אשר זכו לאחרונה למעמד זהב.

קשת יצירתה המגוונת של קינן כוללת הלחנת מוסיקה לסדרות ולסרטים עטורי פרסים, ביניהם: "מועדון בית הקברות" של טלי שמש, "בדרך הביתה" של תומר הימן והסדרה הדוקומנטרית של ערוץ שמונה, "טיפול זוגי". קינן שימשה קריינית לגרסא האנגלית של הסרט הדוקומנטרי "שתיקת הארכיון" של יעל חרסונסקי ולסרט התיעודי ״ירד הלילה״.

במהלך השנים השתתפה כמלחינה ומבצעת בעשרות פרוייקטים הנמצאים על התפר שבין שירה למוסיקה, ביניהם מחוות למשוררים ויוצרים כמו יונה וולך, לאה גולדברג, נתן אלתרמן, דליה רביקוביץ', רחל חלפי, דוד גרוסמן, יוסי בנאי, חיים גורי, רחל המשוררת ועוד. לעיסוקה היחודי בשירי משוררים הוקדש פרק בספרו של פרופסור נסים קלדרון, "יום שני". היא המשיכה לעסוק בקשר שבין שירה למוסיקה כשהגישה את תכנית הרדיו ״ציפורי לילה מתפייטות״ בגלי צה״ל, יחד עם המשורר דורי מנור.

בשנים האחרונות מלמדת קינן מוסיקה בבית הספר הגבוה למוסיקה למגזר הדתי: ״מזמור״.

ב-2016 יצא האוסף הראשון שלה ובעקבותיו יצאה לסיבוב ההופעות ״אל בורות המים - מסע אישי במוסיקה ובשירה העברית״. על המופע נאמר בין השאר: ״עם ביצועים חכמים, קאברים שעשו כבוד למקור, ההופעה של המוזיקאית הישראלית בפסטיבל הפסנתר הצליחה להעלות חיוך בימים לא פשוטים.. הקהל נשאר לסטנדינג אוביישן ארוך.. הדרך הביתה הייתה מלאת תקווה, כזו שאמנות אמיתית יודעת לייצר״, ״התוצאה מענגת: שירים להתאהב בהם מחדש. רונה הייתה לגמרי בתוך השירים, ובאחדים מהם – אף למעלה מזה – העניקה להם ערך מוסף״.

ב-2019 הוציאה את אלבום הסולו החמישי שלה, ״זמן התפוז״ שזכה לשבחים מקיר לקיר. בין השאר נאמר עליו: ״ביצירה החדשה והבשלה ביותר שלה, רונה קינן נעה באלגנטיות נדירה בין זיכרון למחאה.. הקול שלה, הפיזי והמילולי, צלול ובהיר מאי-פעם, משל פיצחה איזה מטריקס.." (עינב שיף, ווינט)

על ההופעה שמלווה את האלבום נאמר בין השאר: ״ההופעה הטובה ביותר של רונה קינן שאני זוכר – מכל בחינה.״ (יוסי חרסונסקי, חרסונסקי מיוסיק).

רונה קינןעיר בלי געגוע
00:00
bottom of page